דף הבית             ארגונים        מאמרים           שירים          סרטונים       תמונות            קישורים         צור קשר
DEJJ         EDF             EIF             הבונים      השומר הצייר      דרור         הנוער הציוני      בני עקיבא           ביתר           במחתרת

הדאז' במרוקו






























Texte en Francais

1. תנועת הדג' הוקמה בתחילת שנות החמישים ע"י אדגר גדג' הידוע בכינויו בצופים LYNCLAIR . בתחילה, כאגף חינוכי של הנוער היהודי (D.E.J.J )במסגרת ארגון קרל נטר בקזבלנקה.

2. LYNCLAIR היה המנהיג הבלתי מעורער של הדג' במהלך כל השנים. באמצעות 4 אגפים שונים שהרכיבו את הדג' הפעילות חדרה לכל הרבדים של הקהילייה היהודית והקנתה לה חינוך יהודי, תרבות, רווחה, בריאות וספורט.

3. להלן 4 האגפים שהרכיבו את הדג' :
    א. המרכזים הקהילתיים
בכל עיר גדולה הוקם מרכז קהילתי ובו חוגים ליהדות, לציונות, למלאכת יד, לתיאטרון לספורט ועוד.
יהודים מגיל 20 ומעלה בורגנים ואינטלקטואלים הצטרפו למרכזים ויצרו מנהיגות איכותית לקהילה היהודית.

    ב. תנועת הצופים היהודיים
E.I.F הוקמה עוד בזמן המנדט הצרפתי. הצופים היו בני 10 עד 20 לרוב ממשפחות בורגניות. תנועת הצופים פעלה באופן עצמאי ובוגריה הדריכו את היחידות העממיות ( U.P)

    ג. תנועת ה - CADETS
ציבור היעד של התנועה היו בני נוער מגיל 14 ועד 20 השייכים לרובד העממי יותר של יהודי מרוקו. קבלו חינוך יהודי וציוני , עסקו בספורט ופעילות רווחה.

    ד. היחידות העממיות - UNITES POPULAIRES
היחידות כללו ילדים של משפחות אשר היו במצוקה, לרוב בגטאות (המלח), מתנדבים מהמרכזים הקהילתיים פעלו כדי לארגן אותם ולהקנות להם חינוך, בריאות ורווחה.

תנועת הדג' בתקופת העלייה הבלתי לגלית

1. בתחילת 1956 מייד עם קבלת עצמאותה של מרוקו נציגי המוסד ניהלו משא ומתן עם ראשי הדאז' כדי למסד את הפעילות ביניהם . בתום המשא ומתן הושג הסכם לפיו :
א. המוסד לא יגייס אנשים השייכים לדג' ללא אישור ותיאום עם הנהלת הדאז'.
ב. המנהיגים האיכותיים ביותר של הדג' ישתתפו בארץ בהשתלמות בנושא מגן ומודיעין ובשובם למרוקו יופקדו על נושאי המודיעין במרוקו.
ג. שתוף הפעולה בין המוסד לדג' יהיה ממודר לחלוטין משאר המערכות שפעלו ב"מחתרת".

2. אכן בקיץ 1956 יצאו 34 ממנהיגי הדג' להשתלמות נאותה בארץ. הקורס היה ברמה הגבוהה ביותר ונשמר בסוד .

3. בקיץ 1958 אותה קבוצה יצאה שוב להשתלמות בת חודשיים במרסיי בדרום צרפת ושהתה בטירה בשם LA SOURCE . כל המדריכים היו עובדי המוסד ונושאי ההשתלמות היו זהים דהיינו הפעלה מודיעינית ופעילות בתנאי מחתרת.

4. בשנת 1960 הייתה רעידת אדמה באגדיר ובה נספו כ - 30.000 אנשים, על העיר הוכרז הסגר מוחלט.
בפקודת המלך, תנועת הדג' הייתה הגורם היחיד שהורה להיכנס ולפעול באגדיר לזיהוי וקבורתם של היהודים, ולסיוע לשורדים.
יצוין שבתיאום עם גורמי המוסד שפעלו במרוקו רבים מהיהודים שנותרו בחיים באגדיר עלו לישראל.

5. בשנת 1961 אוניית אגוז טבעה עם 43 מעפילים, חודש לאחר הטביעה הופצו כרוזים בגנות המלך והמשטר המרוקאי.
כתוצאה מהפצת הכרוזים בוצעו מעצרים של פעילי ההגנה והעלייה. מחשש ל"שריפת" פעילים מרכזיים של הדאז' הם עזבו את מרוקו למרות שהדאז' לא היה שותף לנושא חלוקת הכרוזים זה גרם לנתק מסוים בין הדאז' לנציגי המוסד.

מאת : בן שושן דוד

DEPART D’UNE ACTION EDUCATIVE UNIQUE.

La création du DEJJ au Maroc en 1949 s’inscrit dans un élan de solidarité juive à l’égard d’une grande communauté confrontée à d’énormes besoins.

Forte de 350.000 âmes et miraculeusement épargnée par la guerre, elle représente par son importance numérique et sa forte natalité une source importante de renforcement du peuple juif. .

Malgré son statut de dhimi, elle a conservé son identité spécifique, riche d’une tradition millénaire.

Toutefois une grande partie de la communauté vit en état de grande précarité, dans des mellahs surpeuplés où elle se trouve confrontée à de graves problèmes de sous-alimentation, d’éducation et d’hygiène. .

Afin de mieux appréhender le contexte dans lequel son développement extraordinaire va s’opérer, il convient de rappeler un certain nombre d’événements et de dates.
1946 : le JOINT ( American Jewish Distribution Committee) installe son premier bureau à Casablanca et apporte une aide matérielle et alimentaire substantielle à la population juive nécessiteuse. Les E.I.F. créent une province Maroc et des groupes locaux se constituent dans les grandes villes.
1947 :
- l’O.S.E. inaugure son premier dispensaire .
- l’O.R.T. crée sa première école de formation professionnelle .
- OZAR HATORAH ouvre sa première école pour garçons nécessiteux. .
- L’A.I.U. qui scolarise 15.000 enfants en1939 et près de 32.000 élèves, dans 86 écoles, en 1955, crée à Casablanca l’Ecole Normale Hébraïque qui deviendra une pépinière d’enseignants, de cadres communautaires et d’éducateurs. .
1946: Edgar Guedj, démobilisé en 1946, crée un premier groupe local EIF à Oujda. .
1948: En 1948, Emile Sebban, qui dirige les camps d’été de l’association Charles Netter, associe Lynclair à la direction des centres. Les membres du comité Charles Netter, impressionnés par ses antécédents de chef scout et son sens de l’organisation, proposent la création d’un poste de responsable de la jeunesse juive. Le choix d’Edgar Guedj revêt un caractère providentiel. Sa grande expérience et son dynamisme opérationnel lui assurent adhésion et engagement de très nombreux jeunes.

Edgar Guedj voit et rêve grand : ses propositions éducatives et sociales concernent les jeunes laissés pour compte par le système scolaire. Il se donne pour priorité de rechercher les moyens et les méthodes pour faire sortir les milliers de jeunes vivant dans les mellahs de leur enfermement social et psychologique.
L’engagement financier du JOINT permettra ainsi la création du DEJJ.

Lynclair s’appuie sur la notion de service d’autrui figurant dans la « promesse », ce serment que prêtent les chefs scouts: leurs cadres seront mobilisés en faveur de la jeunesse défavorisée.
Face à des besoins si nombreux et profonds, la notion de service ne suffit pas. Devant le risque de voir les énergies dispersées ou mal utilisées, il s’avère nécessaire de mettre sur pied une institution capable d’affronter les exigences techniques et organisationnelles d’un projet si ambitieux.

Cet élan de solidarité deviendra vite une action rationnellement structurée, tirant ses méthodes de ses propres réalisations. Le mouvement DEJJ en sera le grand laboratoire. Au fur et à mesure des expériences acquises et des besoins identifiés, Lynclair crée avec son équipe permanente des structures adaptées aux nécessités :

En 1949, la branche aînée des E.I., désireuse d’étendre aux milieux défavorisés les bénéfices du mouvement de jeunesse, crée les Unités Populaires ( en 1950, près de 15.000 enfants de 8 à 12 ans sont ainsi encadrés).
Sous l’inspiration de Lynclair, une génération de cadres réalisera, en partant de son seul potentiel humain et de ses propres conceptions, son service dans la communauté.

- 1952 : Création d’ateliers de travaux manuels
- 1953 : Création des foyers de l’enfance pour jeunes non scolarisés
- 1954 : lancement des sections ouvrières : « Cadets » : jeunes de 14 à 19 ans
- 1955 : création des centres communautaires pour les jeunes de 18 à 25 ans et jeunes travailleurs
- 1956 : le DEJJ compte plus de 350 cadres bénévoles

Pour nourrir ces programmes, tous les efforts sont portés sur la formation des cadres, par la tenue de stages de formation et la rédaction de publications et de dossiers. Ainsi s’élaborent progressivement et pour chaque secteur d’activité les pôles éducatifs nécessaires à sa réussite.

Le DEJJ va s’illustrer par des réalisations et un rayonnement exceptionnels. Les enfants sont encadrés par milliers dans les Unités Populaires avec des activités adaptées à leurs besoins.

Des sections d’adolescents et jeunes travailleurs appelés « Cadets » sont constituées et animées avec un programme visant à leur donner le goût du travail, des activités physiques, l’intérêt soutenu pour le judaïsme et le service communautaire.

Des centres communautaires sont créés dans les grandes villes du Maroc, avec pour objectif de rassembler et former les jeunes adultes en leur offrant un lieu d’évolution et de perfectionnement. Le programme d’action se base sur quatre notions : civisme, communauté, judaïsme et action en faveur de la jeunesse.

Des dizaines de milliers de jeunes sont les bénéficiaires de ces différents programmes.

L’encadrement de la jeunesse juive, sous la direction de Lynclair, a un profond retentissement dans la communauté nationale marocaine. Des collaborations étroites s’établissent avec les responsables du service de la jeunesse et des mouvements de jeunesse marocains.
L’exemplarité du DEJJ est reconnue au sommet de l’état marocain. Le DEJJ reçoit la visite du prince Moulay Hassan, futur roi Hassan II, lors d’un impressionnant rallye organisé à Anfa.
Ses cadres participent à de nombreuses célébrations et chantiers nationaux.

L’action du DEJJ, au Maroc, conçue et conduite par Edgar Guedj s’est traduite par la formation et l’épanouissement de milliers de jeunes juifs qui, tout au long de leur itinéraire ont enrichi par leur authenticité et leur militantisme , les communautés qu’ils ont rejointes et souvent créées, à travers le monde entier.

La contribution exceptionnelle du DEJJ au remembrement et à la vitalité de la communauté juive marocaine a été largement facilitée par la collaboration et l’adhésion de grandes institutions comme l’AJDC, l’AIU, l’ORT et l’Ecole Normale Hébraïque.

C’est le mérite d’Edgar Guedj, par son enthousiasme, ses compétences et sa détermination, d’avoir réuni les concours nécessaires à cette merveilleuse aventure.

C’est son mérite d’avoir constitué, par son exigence, sa lucidité et son énergie, une équipe compétente dévouée, enrichie par toutes les réalisations dont elle a été, sous sa direction, le maître d’œuvre. Cette équipe a poursuivi avec la même conviction et la même réussite, sa mission en France et en Israël.

C’est aussi son mérite, par son charisme, son éloquence et l’attention prêtée à chacun, d’avoir mis des milliers de jeunes et d’adultes au service de la communauté et d’Israël.

Emile SEBBAN - André ROSILIO































By Roger Derhy - home page - ?????? - ??????? - ?????? - ??????? - ????? - ?????? - ??????? - ???????